הראל חברה לביטוח בע"מ נ' אלפרינה ואח' - פסקדין

החלטה

1.בקשה לביטול פסק דין שניתן כנגד המבקש בהעדר הגנה ביום 31.10.10.

המדובר בבקשה שניה לביטול פסק הדין שניתן בתובענה זו כנגד שני הנתבעים (מבקש והנתבע 2), בהעדר הגנה, לאחר שבמסגרת בקשה קודמת, שהוגשה ביום 28.7.11, עתרו שני הנתבעים (ובהם כאמור המבקש), עת היו מיוצגים, בטענות המגובות בתצהירים, לביטול פסק הדין שניתן כנגד הנתבע 2 בטענה משותפת כי המבקש הוא זה אשר נהג ברכב נשוא התאונה ואילו לנתבע 2 אין כל קשר לאירוע וודאי שלא אחריות לתאונה.

במסגרת זו, נתן המבקש תצהיר מיום 25.7.11 ולפיו: "הנני האחראי הבלעדי לקרות התאונה בהיותי הנהג, המחזיק והמשתמש ברכב", "כמו כן, הרכב הינו בבעלותי על אף שהוא רשום על שם הנתבע מס' 2, מכאן לא ברור לי מדוע נתבע מס' 2, שעה שאני הייתי הנוהג והמחזיק והמשתמש ברכב", "אין לי טענות כנגד פס"ד נגדי, אולם לא ברור לי מדוע שורבב שמו של נתבע מס' 2 לכתב התביעה, ומכאן הריני תומך בבקשה לביטול פס"ד נגד נתבע 2".

לאחר דין ודברים בין הצדדים הושגה פשרה למול הנתבע 2, ובאשר למבקש נפתח תיק הוצל"פ לגביית סכום פסק הדין, במסגרתו בוצעו פעולות מפעולות שונות, והמבקש הגיש בקשות שונות, לרבות התייצבותו לחקירת יכולת בעודו מיוצג (המשיבה צירפה לתגובתה את האסמכתאות לאמור ולמעשה לא חלק המבקש על עובדות אלה).

2.לאחר עיון בבקשה ובתגובות לה, דין הבקשה להידחות, מכל נימוקי המשיבה המקובלים עליי.

ראשית, המבקש אינו מניח כל נימוק שהוא לאיחור הכבד בהגשת הבקשה, חרף הודאתו בפה מלא במסגרת תשובתו כי אמנם התייצב לחקירת יכולת במסגרת תיק ההוצל"פ, וזאת מעל לשנה קודם למועד הגשת הבקשה הנוכחית ועל אף היותו מיוצג, ובסתירה מוחלטת לעובדות שנטענו בבקשה הקודמת לביטול פסה"ד.

בנסיבות אלה, אין מקום אף לא לבקשה להארכת המועד.

3.אף לגופו של עניין, לא ניתנה תגובה עניינית ע"י המבקש לטענות נשוא תגובת המשיבה, המפרטות למעשה את השתלשלות העניינים העובדתית הרלבנטית, הן בתיק זה והן בתיק ההוצל"פ.

לא זו בלבד שהבקשה אינה מגלה כל טענת הגנה, מחדל שלא רופא אף לא במסגרת ההזדמנות שניתנה למבקש לשם כך, בתשובה לתגובה, הרי שנוצר מצב שהדעת אינה סובלת ולפיו טוען בעל דין בבקשה מאוחרת, טענות הבאות בסתירה מוחלטת לדבריו שלו בתצהירו, שהוגש במסגרת בקשה קודמת.

הודאתו כאמור של המבקש באחריותו לתאונה, בשילוב עם העובדה כי הסכין משך שנים עם קיומו של החוב בתיק ההוצל"פ, ולנוכח יתר טענות המשיבה הנסמכות על אסמכתאות, דוגמת הודעת המבקש במשטרה באשר לנסיבות התובענה בעקבותיה נגזר על המבקש קנס ופסילה על תנאי, בצירוף הדיווח על תוצאות משפט בעבירת תנועה, אין כל מקום להיעתר לבקשה.

יודגש, כי התנהלות המבקש, שעה שקיבל על עצמו את הדין, אולם תוך השתהות כבדה עותר כעת לפתיחת העניין מחדש, ולו בכדי לסלק את ההליך כנגדו לחלוטין, היא אשר עולה כדי זלזול בהליך המשפטי, ולמצער נגועה בהתעלמות מהאינטרס של הצד שכנגד לסופיות הדיון ומאינטרס הציבור שמשפטים יתקיימו ביעילות מבלי שיונחו מכשולים בלתי ראויים על דרכי ניהולם.

אפנה בעניין זה לנאמר ברע"א 83/01 טובה וייס נ' יוסף מרדכי, פ"ד נה(3) 730:

"שום מערכת שיפוטית לא תוכל לשאת משיכת הליכים שיפוטיים ללא סוף תוך ניצול לרעה של סדרי הדין ובזבוז של משאביה. תהליך עשיית הצדק איננו שייך רק למתדיין בודד במנותק מהאינטרסים של יריביו וזכות הגישה לבית המשפט אינה כוללת בחובה את הכוח לפגוע מעבר למידה הראויה באינטרסים לגיטימיים של בעל הדין שכנגד."

4.לאור כל האמור לעיל, בהעדר כל נימוק למחדל, בהעדר כל טענת הגנה, אף לאור האסמכתאות הקיימות, לנוכח הודאה מפורשת של המבקש באחריותו, ובהעדר כל טיעון כנגד רכיבי התביעה, הבקשה לביטול פסק הדין נדחית.

המבקש יישא בהוצאות המשיבה בסך כולל של 3,500 ₪.

5.מזכירות בית המשפט מתבקשת להמציא החלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י' סיון תשע"ג, 19 מאי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: